מאז השבעה באוקטובר

"מאז השבעה באוקטובר אני לא ישנ.ה כמו שצריך".
"היו לי חרדות בעבר, אבל מאז השביעי זה ממש מנהל אותי".
"ה-7.10 הוריד אותי למטה, וככל שהמלחמה נמשכת הדכאון מעמיק והייאוש גובר".
"יש בי אי שקט", "אני כבר לא מי שהייתי", "אני כל הזמן דואג.ת", "חזרתי לעשן", "האכילה הרגשית שלי… היא וואי וואי", "אין לי כוח יותר, אני מותש.ת, פשוט מותש.ת", "הגוף שלי שבור", "אני יוצא.ת ועושה דברים, אבל קשה לי באמת להנות כמו פעם", "קמ.ה כל בוקר וזה לא נגמר. רק נהיה יותר ויותר מדאיג/מפחיד".

אלה רק חלק מהמשפטים שאומרים א.נשים שמתיישבים אצלי על הספה בקליניקה בכמעט שנתיים האחרונות ולאחרונה הם מתעצמים.
ואני אפילו לא מדברת על שורדי ושורדות המסיבות, החיילים והחיילות ואפילו לא על ההורים שלהם שיושבים כאן לעיתים. אלה המשפטים שיוצאים מהפה גם לך וגם לי, אפילו אם אין לנו שום חווית טראומה/אובדן/התמודדות שנוגעת באופן ישיר במלחמה.
זו החוויה הקולקטיבית שלנו כרגע ובאופן כזה או אחר, ברמה זו או אחרת, רבים מאיתנו בחוויה של דריכות, תקיעות, החזקה, הדחקה, אחיזה, ייאוש, דכאון, חרדה, חוסר אמון, אשמה, חוסר אונים… וכל זה כי כולנו מנסים גם להחזיק בכל הכוח את התקווה, השגרה, הנוכחות, האהבה, השמחה, הכיף, המשפחה, החברות… ולפעמים קצת שוכחים את העצמי.
ובעצם, ככה זה לאורך כל החיים, רק שכבר כמעט שנתיים אנחנו חיים את הגם וגם הזה בצורה אינטנסיבית, מואצת ומועצמת, וממש כמו במשחק משיכת חבל, הקצוות מושכים חזק יותר ויותר ויש אולי יותר משני קצוות ב"משחק" הזה, כשאנחנו נמצאים באמצע והסדקים, הקרעים מראים את אותותיהם ביתר שאת.

מה אפשר לעשות? איך נזין את עצמנו כשגם ככה האנרגיה שחוקה?
הנה כמה רעיונות יחסית קלילים וזמינים מיני רבים.

אוכל מזין

עצרו רק לרגע אחד וחשבו מה באמת נכון לגוף שלי שאולי קצת שכחתי לאחרונה? על איזה דלק איכותי עובד הדבר החשוב הזה שמזיז אותי בעולם?
נכון, לא תמיד יש חשק או כוח לבשל וגם לא להשקיע בחיתוך ירקות לסלט ומצד שני, הגוף שלנו לא בנוי להכיל את כל האוכל המהיר שמגיע בלחיצת עכבר ובתקתוק מהיר של פרטי האשראי, המאפים הזמינים, חטיפי האנרגיה ולפעמים אפילו כבר לא את האוכל שהבאתם בקופסאות מהסופ"ש אצל ההורים (כי לפחות זה אוכל ביתי, לא נורא אם הוא קצת מפרק לי את הבטן).
זה לא באמת עובד. לא לאורך זמן.
התחילו מלהכניס למקרר דברים פשוטים שלא דורשים מאמץ והתעסקות – ירקות מיני (מלפפונים קטנים, עגבניות שרי, פלפלונים, גזר גמדי) שאפשר לנשנש רגע אחרי ששוטפים, פירות טריים, יוגורט איכותי לא ממותק, אגוזים וזרעים – את כולם אפשר לאכול כשלעצמם, להכין מהם משהו טיפה יותר מושקע (אבל בלי להיסחף) או לזרוק לבלנדר ולהכין מהם שייק מזין.
קנו לחם איכותי (עדיף ממאפיות קטנות שיספרו לכם מה באמת יש בפנים) שאפשר גם להקפיא ולשלוף כל פעם פרוסה או שתיים.
רוצים לעלות שלב? דאגו לארוחה אחת חמה ביום. אוכל חם, גם אם בקיץ הוא פושר, הוא מנחם ומחבק ולרוב גם מרכיבי המזון שלו כבר מפורקים בצורה זמינה יותר למערכת העיכול.
אין לכם כוח, זמן או שלא יודעים לבשל? האפשרויות בחוץ לרוב דיי מגוונות ולפעמים אם תחפשו עוד טיפה, סביר שתצליחו למצוא מקומות שמכינים אוכל פחות מתועש, מעובד וספוג בשמן זול, בדמות מרק עשיר בירקות, תבשילי קטניות (עדשים, שעועית, חומוס וכו') או נתח דג/חזה עוף צרוב/מוקפץ עם ירקות אפויים.

צמחי מרפא

יש כל כך הרבה צמחים טובים בעולם שיכולים לאזן ולהזין את מערכת העצבים שלנו, להשקיט או לרומם ולעיתים בחוכמתם המופלאה – גם לעשות את הכל ביחד.
אני קצת לא אובייקטיבית, כי אני מאוד אוהבת צמחים, מאמינה ביכולות הריפוי העמוקות שלהם וגם רואה תוצאות נפלאות איתם בקליניקה.
ובאותה נשימה, למרות המידע שתקבלו כאן, אל תטעו לרגע במחשבה ש"זה רק צמח, זה לא יכול להזיק". צמחים יכולים להסב נזק או להשפיע על מצבים רפואיים ותרופות מרשם. אל תקחו אותם על דעת עצמכם בלי ייעוץ מקצועי כלשהו, ממש כמו שלא הייתם לוקחים תרופה (כך אני רוצה להאמין) רק כי חבר.ה המליצו ואמרו שזה ממש עזר להם.

אני חושבת שחילקתי בתקופה הארוכה הזו ולריאן כמעט כמו סוכריות (שאותן אני פחות מחלקת). שורש ולריאן (Valeriana officinalis / edulis) הוא מעכב עצבי, מה שהופך אותו לתמיכה אפשרית טובה בהפרעות שינה למיניהן (קשיי הרדמות, יקיצות מרובות במהלך הלילה וכו') וגם להרגעת חרדות ואי שקט. א.נשים שהגיעו עם הפרעות שינה ו/או חרדות מעידים על שינה ארוכה ורציפה יותר, שינה איכותית יותר (גם בהשוואה לתרופות משרות שינה שניסו לעיתים) ועל ירידה עד העלמות תסמיני החרדה ואפשרות טובה יותר לנשום ולתפקד במהלך היום.
מליסה (Melissa officinalis) וקמומיל (Matricaria recutita / Chamaemelum nobile) הם צמחים שנעים לשתות כחליטה (עלים/פרחים בכוס מים רותחים). שניהם מרגיעים את מערכת העצבים וגם את מערכת העיכול, שלפעמים מושפעת מהמצב הרגשי שלנו. מליסה ניחנה ביכולת המשולבת להרגיע את מערכת העצבים וגם לרומם אותה במקביל. מטופלות עם מעט רצון וזמן, אני מזמינה לעשות טקס חליטה בערב, לפני השינה (שעה-שעתיים לפני, שלא יקומו לפיפי בלילה) – להכין את החליטה בתשומת לב מלאה ולשבת לשתות אותה ברוגע ובקשיבות (בלי מסכים, מקסימום עם ספר טוב ורגוע).
בזיליקום (Ocimum basilicum) הוא צמח משמח. מי שמחובר לריח שלו יודע כמה כיף זה להריח צרור בזיליקום טרי או לפתוח צנצנת פסטו (שאולי אפילו הכנתם בעצמכם בכמה דקות). זו שאיפה ריחנית וכל כך נעימה שאחריה כמעט בוודאות מגיעה נשיפת אנחה של רווחה פנימית. וזה בדיוק מה שאני רומזת שאפשר לעשות עם בזיליקום מידי יום, כמה פעמים ביום. רק להריח אותו. אפשר לגדל אותו באדנית, להכין ממנו פסטו שגם יזין אתכן בנוגדי חמצון ושאר דברים טובים ואפשר גם לקנות שמן אתרי בזיליקום ולהריח אותו כמה פעמים ביום.

ויש גם צמחים שמזינים את מערכת העצבים שלנו מהשורש – קצרה היריעה מלהכיל את ההסברים אודות אופני ההשפעה שלהם. אנסה לתמצת ואומר כי הם מסייעים לנו "להגדיל את המיכל" ולהתמודד טוב יותר עם מצבים שונים שמעוררים בנו לחץ (סטרס) ושעלולים לבוא לידי ביטויים שונים המאובחנים בעולם הפסיכיאטריה כדכאון, חרדה, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), הפרעות קשב וריכוז או כביטויים גופניים באשר הם. צמחים אלו מכונים צמחים אדפטוגנים (משפרים את יכולת האדפטציה/הסתגלות) ויש להם השפעות מגוונות על מערכת העצבים שלנו.
בנוסף, יש להם השפעות רב מערכתיות על הגוף שלנו והם עשויים לתמוך גם ברבדים שונים ומשתנים כגון רמות הסוכר גבוהות בדם (Panax ginseng, Eleutherococcus senticosus, Grifola frondosa, Panax quinquefolius), אנמיה (Codonopsis Pilosula, Withania Somnifera r., Rhodiola rosea), תפקודי הכבד (Ganoderma lucidum, Grifola frondosa), תפקוד בלוטת התריס (Withania somnifera r., Centella asiatica, Ganoderma lucidum), תמיכה במחלות אוטואימוניות (Withania somnifera r., Ganoderma lucidum), תפקוד מיני ירוד (Panax ginseng, Withania somnifera r.), תפקוד בלוטת האדרנל (Glycyrrhiza glabra) ועוד.
כל התופעות הללו ונוספות, מושפעות פעמים רבות גם מסטרס ולכן ההשפעה של צמחי המרפא עשויה להיות עמוקה, שורשית ואף כזו שקולעת לכמה מטרות במקביל.
טיפול בעזרת צמחי מרפא משלב לרוב מספר צמחים כדי לייצר תמיכה כוללת אשר מותאמת באופן אישי לאדם ולתופעות איתן מגיע.

חשוב לציין, על פי תפיסת העולם שלי, צמחים לעולם לא יחליפו טיפול רגשי באשר הוא. יחד עם זאת, הם יכולים לתמוך אותו כמו מן גלגלי עזר, כדי שהמתווכים העצביים יפעלו בצורה טובה ומאוזנת יותר וכדי שלגוף יהיו את התנאים הטובים והראויים ביותר לתהליך הרגשי. כי בסופו של יום, הגוף הזה, הוא כלי הרכב החשוב ביותר שלנו.

נשימות לוויסות מערכת העצבים

כלל אצבע של השפעת נשימה על מערכת העצבים שלנו ועצב הואגוס*, בפרט – שאיפה (הכנסת אוויר) ארוכה יותר מהנשיפה (הוצאת אוויר) תכניס חמצן ותייצר המרצה, בעוד שנשיפה ארוכה יותר מהשאיפה תאפשר רגיעה עצבית וגופנית. שאיפה ונשיפה בקצב זהה יווסתו את עצב הואגוס ויובילו לאיזון.
אולי כבר יצא לכם להתנסות או לשמוע על נשימת קופסא – שאיפה-החזקת אוויר-נשיפה-החזקה וחוזר חלילה בספירה קבועה וזהה של 3-5 שניות (תלוי במיומנות האישית שלכם) לכל ארבע הפעולות. תרגול נשימה זה תומך בזמן חרדה/התקף חרדה ומאפשר תחושת שליטה מחודשת על העצמי.
אפשר לתרגל נשימות מודעות באשר יהיו 5 דקות ביום – עם הקימה בבוקר, בהפסקת צהרים, בערב לפני השינה ואפילו באוטו לפני שנכנסים לפגישה. תרגול שגרתי יומיומי יעזור לבסס את הנשימה ככלי שתוכלו להיעזר בו להרגעה עצמית ברגע של לחץ או מצוקה או ככלי יעיל להמרצה כשאתן מרגישות שעייפות נופלת עליכן באמצע היום.
אם אתן זקוקות למשהו מונחה, באפליקציות שונות וביוטיוב תוכלו למצוא מבחר מדיטציות נשימה באורכים שונים. מצאו אחת שאתן מתחברות לטון, לקצב ההנחייה ולתוכן.

*עצב הואגוס (או בעברית: העצב התועה) ממש בקצרה, הוא העצב הארוך ביותר בגופנו ואחראי על עצבוב איברים פנימיים רבים כמו הלב, מערכת העיכול, הריאות ומערכת המין. עצב זה שייך למערכת העצבים הפראסימפתטית, שאחראית על תפקודי הגוף בזמן רגיעה ועל האטת והרגעת תפקודים בזמן לחץ. כשאיזון המערכת מופר, נחווה תופעות כמו דכאון, חרדה ותופעות גופניות שונות ונרחבות.

מגע

חיבוק עצמי או עיסוי עצמי במגע עמוק, איטי, יציב ו"מחבק" יעזרו לווסת ולהרגיע.
חיבוק מאדם או לאדם אחר (עם רשות כמובן) שנמשך מעל 20 שניות גורם להפרשת אוקסיטוצין – הורמון שמסייע בתחושת חיבור ובטחון, וכמה שאנחנו זקוקים לתחושות האלה.
מהצד השני, אם אתם חשים תשישות, ניתוק ו"דאון", טפיחות עדינות ותיפוף על הגוף יסייעו בהמרצת הדם וחמצן לרקמות ויעוררו את הגוף.

יציאה לטבע

לטבע יש את הקסם שלו, בין אם זה עץ שצומח לכם ליד הבית, בין אם זו מדשאה מוריקה ביישוב שבו אתם מתגוררים, בין אם זו חורשה קסומה או חוף ים.
אני מאמינה שכמעט לכל אחד יש גישה לאיזשהו מרחב קטן או גדול של טבע. הליכה יחפה על הקרקע נחשבת כמקרקעת ומחברת. ישיבה ליד עץ עבות והקשבה לציוץ ציפורים ולקול הרוח שאולי נושבת, בהייה בעננים והקשבה לרחש גלים בחוף הים – לכולם היכולת להשאיר אותנו בכאן ועכשיו, בזמן ההווה ולהטעין אותנו באנרגיות חדשות. ואם הזכרתי נשימות קודם, אין ספק שהן מקבלות אפקט מועצם באוויר נקי ובסביבה שעבורכם היא רגועה ומרפאת.
אז גם אם הטבע פחות נגיש לכם ברמה היום-יומית, מצאו פעם בשבוע לפחות שתוכלו להקדיש לעצמכם בחוץ, באוויר, בשקט. בלי טלפונים ושאר מסכים כמובן. רק אתם והמרחב הטבעי שבחוץ.

לדעת לבקש עזרה

תיכף שנתיים שרבים מאיתנו מגויסים – לשקם, לטפל, לדאוג, לתמוך, לגייס, להציל, להרים, לחזק… עבור אחרים וכאמור בתחילת המאמר, זה גובה מחיר אישי. אז אני מקווה שלפחות אחד הטיפים כאן להזנה עצמית תרמו לכן.ם או הזכירו את מה ששכחתם. כל דבר, ולו הקטן ביותר שתעשו למען עצמכן.ם, יוכל לחולל שינוי.
ואם במקרה כל הכתוב כאן ידוע ומוכר ועדיין ישנה הזדהות עם אחד המשפטים שציטטתי בהתחלה, תזכרו שממש אין צורך להתמודד עם זה לבד ושתמיד יהיו איפשהו בסביבה הקרובה, מי שיוכלו וישמחו להיות אוזן קשבת, כתף תומכת או חיבוק שאפשר להרפות לתוכו.
רוצה עזרה מקצועית ממני? מוזמנת לשיחת ייעוץ ללא התחייבות ובה נראה איך אני יכולה לעזור לך.

המידע המובא במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי / נטורופתי.
צמחי מרפא רבים ואף מזונות מסוימים עלולים להשפיע גם באופן שלילי על מצבים רפואיים מסוימים ו/או ליצור תגובה עם התרופות שהינך נוטל/ת ולכן תמיד מומלץ להתאים אותם בייעוץ מקצועי.